ערבי נחל
ובראות שאין בידו להפיק זממו, חזר לעשות עכ"פ כמחשבת בלק לדחות התכלית המקווה עד אחרית הימים, ואמר איעצך, שאתן לך עצה על מה שאתה רצית, והוא אשר יעשה העם הזה לעמך יהיה נמשך עד אחרית הימים שלא יקחו עתה ג' ארצות אלו, והעצה היא: אלהיהם של אלו שונא זימה כו' וכשתשתדל להחטיאם שוב לא יהיו בגדר זכו. וסיפר לו ואמר: אראנו ולא עתה כו' דרך כוכב כו' שהוא בעת הגאולה ואז ומחץ העכו"ם, ואמר וקרקר, כי מחץ הוא ענין מלחמה כמו מחצה וחלפה רקתו (שופטים ה, כו), משא"כ אילו יתבטלו בלי מלחמה, רק במואב שהם יהיו ראשונים שירצו ישראל ליכנס בג' ארצות אלו ולא יניחום יצטרכו להלחם עמם קצת, ומיד שמחץ פאתי מואב אזי ממילא יתבטלו כל בני שת, כי גם והיה אדום ירשה, ר"ל שירשו ישראל ג' ארצות אלו, וממילא וישראל עושה חיל, ר"ל יקבצו כל הניצוצות, כי עושה הוא לשון קיבוץ כמו שפירש"י בשמואל (שמ"א יד, מח) פסוק ויעש חיל ויך את עמלק, וחיל הוא כינוי להניצוצות קדושות כענין חיל בלע ויקיאנו (איוב כ, טו). וסיפר הפסוק אין הצליח מעשה הס"א וישב ישראל בשטים ויחל העם כו', ועי"ז הוצרכו לסבב עד גלגל, ולא לקחו אדום עמון ומואב, ועי"ז נדחה התכלית המקווה עד עת קץ. והבן היטב שכל זה הם דברים אמתים בע"ה.